<h1>ארחות חיים הלכ' קריאת ס"ת סימנים ס"א—ס"ד</h1>
<h2>דף לא.</h2>
בפורים מוציאין ס"ת וקורין בו ג' בסדר בשלח בפ' ויבא עמלק עד סוף הסדר אע"פי שאין בה כ"א ט' פסוקים כיון דסליק ענינא מותר. וכתב הר"ש ז"ל וחזי לן לאוסופי בין מלמעלה בין מלמטה כי בודאי אסור לקרות בפרשה פחות מי' פסוקים ואנו לא כן נהגנו. ואני מצאתי בתשובת שאלה טעם למה לא הוסיפו ז"ל בין מלמעלה בין מלמטה אמר הקב"ה עמלק גרם לי להיות שמי חסר וכסאי חסרה כשם ששמי חסר וכסאי חסר בעבורו כך פרשיותיו חסרות ע"כ. אמר רב כהן צדק אין מנהג להיות קורין בתורה בי"ט במנחה שלא תקן עזרא אלא במנחת שבת. וי"ט שחל להיות בשבת קורן במנחה בפ' הראויה לאותו שבת כשאר שבתות השנה דס"ת משום שבת מקרי. ושבת שיש בו חתן נהגו להפטיר לכבוד החתן שוש אשיש עד ומשוש חתן ואח"כ מפטירין הפטרת השבוע מתחלה ועד סוף ומברך לאחריה. ויש מקומות נהגו להפטיר בסדר השבוע ולברך אחריה ואחר הברכות אומרים לכבוד החתן שוש אשיש וזהו העיקר דמפטיר ממאי דסליק מיניה. ויש מקומות אומרי' פיוט א' קודם שיתחילו שוש אשיש והכל לפי המנהג. ולעולם כשיתחברו ב' סדרי' מפטירין ההפטר' של סדר שני חוץ מסדר ואלה משפטים וסדר אם כסף תלוה שאם יחברו אלה הסדרים מפטירין הפטרת ואלה המשפטים אם לא יהיה בו ביום פרשת שקלים ולפי שיש בהפטרה של סדר ואלה המשפטים מענין הסדר ומסדר אם כסף תלוה לפי שאינן תדירין נהגו לחלק ועוד שיש עיירות גדולות וכרכים שמחלקין במקומן סדר כי תשא מן ויפן או מן ראה אתה ולכך לא נתיישב דעת הבריות על זה וביררו להם מן ואלה המשפטים הן מכי תשא לומר הפטרת סדר ראשון והפטרות של סדר ויקהל וסדר פקודי אין לדקדק בהם כי לעולם תבא בסדר ויקהל פ' החדש או פ' פרה. וטעם למה מפטיר הפטרת זאת תהיה לפי שיש בה מענין ב' הסדרים והואיל שכן הוא יש לנו להפטיר מענין הסדר שפסקנו בו. וטעם למה מפטירין הפטרת קדושים תהיו כשמחברים אחרי מות עם קדושים תהיו מפני ענין שכתבנו בהפטרת זאת תהיה וטעם זה בהפטרת אם בחקתי כשמחברין אותה עם בהר סיני וכמו כן בהפטרת וירא בלק וכשיחברו אתם נצבים עם וילך כבר כתבתי שלעולם סדר נצבים לפני ר"ה ולעולם מפטירין בשבת שלפני ר"ה שובה שיש בהפטרת שובה מענין הסדר ומסדר וילך ועוד שלא יתכן להפטיר דרשו קודם ר"ה אע"פי שכתוב בה ענין תשובה לפי משאז"ל בהמצאו אלו י' ימים שבין ר"ה לי"ה לכך אנו מפטירין שובה. סדר ההפטרו' שקורין מפנחס עד חג הסוכות סימן דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש פי' "דברי "שמעו חזון זהו דש"ח. "נחמו "ותאמר ציון "עניה סוערה זהו נו"ע. "אנכי אנכי "רני עקרה "קומי אורי זהו אר"ק. "שובה "דרשו "שוש אשיש זהו שד"ש. שבת לפני ר"ה מפטירין שובה ושבין ר"ה לי"ה דרשו ובשבת שבין י"ה לסוכות שוש אשיש משום דכתיב לך אכול בשמחה לחמך ואם אין שבת ביניהם יאמרוה במקום דרשו ודרשו הלא היא בצום גדליה וכן מנהגנו. ויש מפטירין וידבר דוד ואין מדלגין ממנ' כלום שירה לשירה. ולכך תקנום בסדר הזה לפי שאם אומרים לפני המחזר על הפתחים למחר אתה מלך אינו מאמין שנא' ולא שמעו אל משה לכך אומר תחלה לא עזבתיך ואחר כך נחמה מהנביא ואח"כ הוא בעצמו אנכי אנכי ואח"כ פוסק לו טובות רני קומי שוש אשיש כך סדרם הרמב"ם ז"ל רני קומי שוש אשיש והטעם לאלו שאומרים שוש אשיש קודם ר"ה דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ שבוטח בהקב"ה ואינו מתפחד ואפילו מיום הדין. ועוד לבלתי להפסיק בנחמתא דהכי איתא בפסיקתא ג' דפורענותא וז' דנחמתא וב' דתיובתא. ואומר דרשו בין ר"ה לי"ה ושובה בין י"ה לסוכו' שיפה תשובה בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין. וכשאין שבת ביניהם אומר שובה בין ר"ה לי"ה ודרשו הלא היא בצום גדליה ויש מקומות שאומרים לעולם דרשו בין ר"ה לי"ה ואפילו לא יהיה שבת בין צום כפור לסוכות והטעם על מה שאז"ל דרשו ה' בהמצאו אלו י' ימים שבין ר"ה לי"ה. וכן א"ר סעדיה גאון שצריכין אנו להפטיר דרשו בשבת שבין ר"ה לי"ה. וסדר הסימנין מאלו ההפטרות יש מקומות שאין דוחין אותם לעולם אפילו חל ר"ח אב או אלול בשבת אין אומרים השמים כסאי אלא ההפטרת הקבועה באותו שבת. ויש מקומות דוחין אותה ואומרים השמים כסאי או מחר חדש ובשבת הבאה חוזרין למקום שפסק וסימן להם ימוטו ידחה. ויש דוחין אותה לגמרי והכל הולך אחר המנהג.
